באתי, ראיתי, מכרתי
בדרך כלל, כדי לבנות סיפור טוב, צריך להתחיל מההתחלה. לספר את הרקע, לבנות עלילה ולבסוף להגיע לשורה התחתונה. הפעם, בעיקר בגלל שחשוב לי במיוחד שתמשיכו לקרוא, בחרתי להתחיל מהסוף והוא הולך ככה:
הביקור שלי ב'ברכת זהב' היה אחד הימים המוצלחים של החודש וזה רק כי לא נעים לי להגיד שהוא בעצם היה מהמוצלחים ביותר השנה. יותר מזה:
הרגשתי ששיחקתי אותה, שזכיתי בפרס מדהים, במתנה נפלאה, סתם ככה ביום קיץ בהיר, בלי שעשיתי שום דבר מיוחד.
מסוקרנים? מצוין. עכשיו קבלו את התמונה כולה.
'ברכת זהב' היא אחת החברות הותיקות בישראל למסחר ולזיקוק מתכות יקרות (כלומר - זהב, כסף, פלטינה ופלדיום). מותגי התכשיטים המובילים בארץ ובעולם רוכשים כאן חומרי גלם ואביזרים לצורך יצירת קולקציות תכשיטים.
זה פן אחד.
פן אחר, ולשמו התכנסנו כאן, הוא ההצעה של 'ברכת זהב' ללקוחות הפרטיים: בואו למכור תכשיטים, שעונים, מטבעות, כלים או כל דבר אחר העשוי מתכת יקרה ומעלה אבק בבית. התמורה, מבטיחים ומקיימים שם, תהיה הגבוהה
ביותר שתוכלו לקבל בהתאם למחירי הזהב בעולם (שהולכים ונוסקים, למי מכם שלא שם לב לכך...).
ובאמת, לצורך ביקורי במקום וכדי להביא בפניכם את החוויה ממקור ראשון, פתחתי את קופסת התכשיטים שלי, חיטתי קצת והוצאתי ממנה ערימה קטנה ולא מחייבת של: עגילים כעורים שאיבדו בני זוג, שרשראות שנקרעו ואף אחד (או אחת) לא טרח לתקן, תליונים שלא ראו אור יום מזה שנים (וגם לא יראו כי לא ברור מה עבר לי בראש כאשר קניתי אותם), טבעות מעידן הכסף שלי (שהלך עם שרוואלים
וחולצות של אבא) וזהו, פחות או יותר.
כל הערימה אגב, נכנסה בנוחות לאגרוף כף ידי ואני מציינת את זה כדי שתבינו שלא מדובר כאן במטילי זהב שקיבלתי בירושה מדודתי הצארית. ערימה קטנה וצנועה שבוודאי מצויה גם בביתכם. חשבתי לעצמי שיכול להיות נחמד לחזור הביתה עם כמה מאות שקלים ואני נשבעת שלא ציפיתי ליותר מזה. מכירות סוף העונה כבר החלו מזמן ואני עוד לא ניצלתי אותן כראוי ודווקא חמדתי איזו שמלה נאה.
אחרי הסברים מדויקים ואדיבים החניתי את המכונית במגרש החנייה שמציעה 'ברכת זהב' ללקוחותיה ועליתי במעלית לקומה השלישית. עברתי שתי דלתות ביטחון וזהו אני בפנים. את פני קיבל משרד רחב ידיים נעים ומעוצב וגם קפה ועוגיות.
בתוך ברכת זהב
אסנת, המלווה שלי, הובילה אותי לחלון גדול ופתוח שמצידו השני ישב איש חביב כשעל שולחנו משקל וכל מיני בקבוקונים ואביזרים לבדיקת מתכות. הגשתי לו את הערימה הצנועה של תכשיטיי והוא - מולי, תוך קבלת הסבר מפורט על כל צעד שלו - החל בבדיקתה.
לא אלאה אתכם בפרטים, אבל כן אדגיש את התחושה: התהליך התבצע בשקיפות מלאה, במקצועיות מוחלטת ותוך מתן תשובות מלאות לכל שאלותיי. בסיום הבדיקה, שארכה זמן קצר (אמרתי כבר שהערימה הייתה קטנה?) קיבלתי לידי את התכשיטים שהם מחולקים לשקיות קטנות ועליהן מצויין מספר הקראט והמשקל.
משם צעדנו שני חדרים קדימה לעבר חדרה של אסנת, שברצינות ומקצועיות החלה למלא טופס - בעצם, הצעת מחיר - ובו פירוט רכושי הדל ושורת סכום. זה היה הרגע שבו הרגשתי (וביצעתי) היטב את הביטוי: נשמטה לי הלסת. אסנת אמרה לי שתמורת ערימת התכשיטים הקטנה שלי אוכל לקבל 3,500 ₪. אני חוזרת: שלושת אלפים וחמש מאות שקלים חדשים. וזאת לפי מחירי הזהב והכסף המעודכנים לאותו רגע בבורסת הזהב בלונדון.
יכולתי לצאת כלעומת שבאתי ולא הייתי משלמת ולו שקל אחד עבור כל התהליך עד כה ויכולתי לבחור למכור ולקבל את התמורה עבור התכשיטים.
התמורה הכספית ניתנת במזומן, בצ'ק או בהעברה בנקאית (המתבצעת במקום). לא תכשיטים אחרים "שווי ערך" (או שלא), לא זיכוי כספי, אלא כסף.
מזומן. ביד. וכמובן שזה מה שבחרתי.
שאלתי וגם קיבלתי תשובה - מלבד תכשיטים, אנשים מגיעים לכאן עם כל מיני חפצים העשויים זהב או כסף - שעונים, מטבעות, קופסאות סיגריות, סכו"ם, כלי כסף שונים ועוד. יש לכם אוצר בבית, אני בטוחה, אבל עד שלא תבקרו ב'ברכת זהב' לא בטוח שתדעו את זה.
בשורה התחתונה:
מזמן לא חוויתי הפתעה נעימה כזו, מזמן לא קיבלתי שירות אדיב, מקצועי ושקוף כל כך, מזמן לא נהניתי ככה למחזר. חברים, אני פונה אליכם בכל לשון של בקשה: תרימו טלפון, תאמרו שאתם רוצים לבוא ופשוט תגיעו.
לא תרצו - לא תמכרו. תרצו - תרוויחו בענק.