מה הופך זהב ליקר?
זהב זו מתכת יקרה, נוצצת ויחסית נדירה וכ- 190,000 טון ממנה נכרו על פני האדמה. המראה הייחודי והזהוב של הזהב מבדיל אותו ממתכות יקרות אחרות, והשימוש בו נרחב הודות למאפיינים הייחודיים שלו: הוא אינו מחליד, אינו נשחק והוא נחשב למוליך חשמלי מושלם.
זהב הוא ההתגלמות של עושר, לא רק מפני שהוא משמש לייצור מוצרים יקרים, אלא שהוא גם מוסיף "בלינג" ויוקרה למוצרי איכות החל בסמארטפונים, דרך מכוניות על ועד אפילו מנות גורמה של סטייקים מבקר במעטפת זהב. עם זאת אי אפשר להתעלם מהעובדה שישנן מתכות אחרות שנדירות יותר מזהב אך זולות ממנו בהרבה. אז למה הזהב כל כך יקר? ומה הופך אותו לכזה?
כשהזהב והאדם נפגשו לראשונה
מדענים מאמינים שזהב הגיע לכדור הארץ לאחר התנגשותם של שני כוכבי נויטרונים בחלל. התנגשות זו יצקה את אטומי הזהב למטאוריטים שהתנגשו בכדור הארץ לפני כ- 3.9 מיליארד שנים. במשך מיליוני שנים הלבה המבעבעת של כדור הארץ אילצה חלקיקים של זהב לעלות על פני השטח. התיעוד הראשון הידוע של מגע אנושי עם המתכת הנדירה היה במערות הפליאוליתיות שגילן המוערך הוא 40,000 שנים.
מהו זהב בדיוק?
זהב זו מתכת נדירה יחסית ומאוד רבגונית. ניתן לחשל, לעבד ולכופף אותה די בקלות מבלי לשבור אותה כלל. אבל מה שמבדיל אותה ממתכות יקרות ולא פחות שימושיות אחרות הוא המראה הצהוב בוהק הייחודי לה לחלוטין. תכונה זו הופכת את הזהב למתכת בעלת שימושים רבים, הן מעשיים והן שטחיים.
עבור כלות למשל, זהב הוא התגלמות מושלמת של אהבה ורגש. עבור משקיעים זהב הוא כלי פיזור תיקים מצוין, שכן אנשים אוהבים להרגיש ולחוש את העושר שלהם פיזית. לעיתים קרובות הוא גם נראה יפה ויש לו עיצוב נפלא מה שמוסיף ערך ומידה של רגש להשקעה. עבור יצרנים של טאבלטים או סמארטפונים, זהב הוא יסוד כימי מתכתי הנחשב לאציל ביותר מבין כל המתכות האציליות, שסמלו Au ומספרו האטומי 79. בנוסף הוא מוליך חשמלי מצוין והוא לא נשחק או מחליד לכן הוא הבחירה המושלמת עבור המוצר.
זהב לאורך ההיסטוריה
לאורך מאות שנים המתכת היפה התחבבה על תרבויות ברחבי העולם, ביניהן גם המצרים הקדמונים. לא רק שהם השתמשו בזהב כמטבע, הם גם קברו את עצמם בזהב מתוך אמונה שזהו מזון האלים. למעשה המלך תות-אנח-אמון הובא למנוחות בשלושה ארונות קבורה עטופים בזהב, שחלקם התחתון היה מיוצר משכבות זהב טהור, זהב שערכו כיום היה עולה על מיליון דולר.
למרות אהבתם הגדולה לזהב אין בעצם עדות לכך שהמצרים השתמשו בזהב למטרות מסחר. העדות הראשונה לשימוש בזהב ככלי לביצוע עסקאות מסחריות מגיעה ממערב טורקיה, ממלכת לידיה דאז, שם ישנה עדות לשימוש במטבעות זהב שהוטבעו על ידי השלטון על מנת שימלאו את הפונקציה שממלא הכסף כפי שאנו מכירים אותו כיום.
עם הזמן הזהב הפך להיות סמל סטטוס בלעדי למעמדות השולטים המבדל את האליטות מההמון. מעמדו של הזהב הפך למיתולוגי והחל מתפשט גם אל השפה, התרבות, היצירה כאשר לא בכדי התקופה האידיאלית שהתקיימה בתחילת האנושות, בה שררו אחווה ושלום, מכונה "תור הזהב".
מהעולם הקדום ללב העולם המערבי
בשנת 1972 העביר הקונגרס האמריקאי את חוק המטבעות, שהגדיר מחיר קבוע לזהב והצמיד אותו לדולרים. במהלך המאה הבאה כריית זהב הפכה לחלומם של רבים ובשנת 1849 לאחר שאדם בשם ג'יימס ו' מרשל גילה זהב בקולומה, קליפורניה, החלה בהלת הזהב וכ- 300,000 איש מרחבי ארצות הברית ומחוצה לה עשו את דרכם לקליפורניה עם חלום על חיים של עושר ואושר. בשנים הראשונות מחפשי הזהב מצאו אותו בפלגים ובגדות הנהרות על ידי שימוש בשיטות מסורתיות. עם הזמן נדרשו כלים יותר מתקדמים לכריית זהב והחיפוש עבר לידיהן של החברות הגדולות.
במהלך מלחמת האזרחים בארה"ב בשנת 1861, המדינות הצפוניות באיחוד החלו להדפיס כסף במטרה לממן את ההוצאות שהמלחמה גובה. היו אלו שטרות נייר שנועדו להמיר את מתכות הזהב והכסף. היות והודפסה כמות גדולה ערכן של השטרות (שנקראו גרין בק) ירד ב- 50% לעומת הדולר-זהב והקלות שבה היה ניתן להדפיס כסף יש מאין, הייתה מאוד מרשימה ומפתיעה. תהליך זה גם הוביל לכריית הזהב כפי שאנו מכירים כיום.
כריית זהב בעידן המודרני
גם בעידן המודרני בו קיימות טכנולוגיות מתקדמות, כלים חדישים ושיטות כרייה יותר יעילות, הפקת זהב אינה פחות מאתגרת וקשה משהייתה בעבר. מה שהשתנה, ככל הנראה, זו האינטנסיביות של העבודה והיכולת לחלק את צוותי העבודה לכמה מוקדים על מנת לכרות בכמה מכרות במקביל. אבל רבים מהאתגרים הכרוכים אינם בהכרח קשורים לאיתור ומציאת מכרות פוטנציאליים, אלא שהם קשורים גם לסביבת העבודה בה פועלים, לצורך ברישיונות בין אם זהו רישיון עבודה מהממשלה או מקהילה שבשטחה רוצים לכרות ועוד. זאת אומרת שכיום עדיין חברות הכרייה צריכות לנווט את דרכן בין אתגרים שונים כדי לבצע את העבודה שלהן. עובדה זו מובילה למורכבות בתהליכי הכרייה והייצור כיום, מורכבות שאינה שונה במידה רבה מזו שהייתה קיימת בעבר, למרות הטכנולוגיה והקדמה.
זהב על פני הקרקע – רואים אותו בכל מקום
מציאת מכרות זהב זו משימה ממש מרתיעה. גיאולוגים, כימאים ומהנדסים יכולים לבחון אתר פוטנציאלי במשך עשר שנים! לפני שעבודת הכרייה מתחילה בפועל. וגם אז, הסיכוי להתפתחות מכרה זהב יצרני נמוכה מ- 1%. רק 10% מהאתרים מכילים מספיק זהב כדי להצדיק פיתוח והשקעה כספית נוספים.
על פני הקרקע, הזהב נמצא בכל מקום. על האצבעות, סביב צווארנו ואפילו בפה שלנו. הזהב נמצא ברפואה, בארכיטקטורה וכמעט בכל רכיב אלקטרוני. אנו אפילו משגרים זהב חזרה אל היקום שממנו הוא הגיע, לא רק כמרכיב מאוד אמין בחלליות, אלא גם בקסדות של האסטרונאוטים כדי להגן עליהם מפני החום המזיק של השמש ומאור אולטרה סגול. לכן, כשלוקחים כל זאת בחשבון, כמות הזהב שזמינה באמת על פני כדור הארץ עשויה להיות מאוד מפתיעה, בעיקר בגלל שמדובר בכמות כל כך קטנה ביחס לגודל השימוש.
האם עתידו של הזהב בהיר כמו צבעו?
כיום יותר ויותר קשה למצוא מאגרי זהב חדשים. הגיאולוגים מעריכים כי רק 55 טונות של זהב נותרו קבורים בקרום כדור הארץ, מה שאומר שאם שיעורי הכרייה העולמיים הנוכחיים יימשכו, אנו יכולים לסיים את מצבור הזהב שלנו בעוד עשרים שנים בלבד. בנוסף, כך שככל שכריית הזהב ממשיכה להאט והעלויות הכרוכות בכרייה גדלות, ערכו של הזהב עשוי לעלות והוא אף יהיה יקר עוד יותר בעתיד.