תהליך יציקת תכשיטים

תהליך יציקת תכשיטים נחשב לעתיק מאוד ולאמנות שקיימת כבר אלפי שנים. מאז שבני האדם השיגו את היכולת להתיך מתכות, בעלי מלאכה יוצקים זהב מותך לתוך תבניות גבס, חול ואפילו בתוך תפו"א ועצמות של בעלי חיים. לאחר היציקה, שוברים את התבנית ושולפים ממנה את התכשיט.

עם הופעתן של טכנולוגיות מתקדמות וחומרים כמו שעווה, יציקת תכשיטים הפכה לפופולרית מתמיד. כיום יוצקים תכשיטים בעזרת שיטת השעווה הנעלמת בעיקר, שיטה אשר במהלכה מייצרים העתק מתכתי מהדגם המקורי (המכונה אב טיפוס) ומאפשרת להגיע לרמת מורכבות גבוהה וליצור דגמים מרשימים וייחודיים הכוללים פרטים רבים ורמת דיוק גבוהה. שיטה זו דורשת מומחיות, מקצועיות רבה והכשרה ייעודית.

תהליך היציקה כולל את השלבים הבאים

שיטת השעווה הנעלמת הינה טכנולוגיה עתיקת יומין המשמשת ליצירת תכשיטים מסוגים שונים והיא נפוצה בארץ ובעולם. אלו שלביה:

• יצירת דגם מקור – את הדגם המקורי בשעווה, מדפיסים במדפסת תלת ממד (ועוד טכנולוגיות נוספות הקיימות בתעשייה) או מייצרים בעבודת יד במתכת. בתעשיות גדולות של ייצור תכשיטים, התבנית מיוצרת מאלומיניום או פלדה, כאשר כיום אפשר גם לייצר אותה באמצעות טכניקת הדפסת תלת ממד. תבנית האב מיוצרת מכמה חלקים רב פעמיים, ומיועדת לשימוש ממושך. החלקים שמרכיבים אותה מאפשרים פירוק קל, כך שניתן לשלוף את הדגם בקלות מתוכה.

• הכנת תבנית גומי – לדגם המקורי מכינים תבנית (כיום התבנית עשויה, לרוב, מגומי מיוחד לתבניות) רב פעמית. את התבנית בונים סביב הדגם המיועד ומספר החלקים בתבנית יהיו בהתאם למורכבות דגם המקור. עמידות החומר וגמישותו הופכים את התבנית להיות קלה לתפעול, עמידה לשימוש רב פעמי וטובה מאוד לדגמים מורכבים מאוד כמו שאפשר למצוא בעולם התכשיטים.

• יצירת דגם שעווה – השלב הבא הוא יצירת דגם שעווה. שלב זה מתבצע באמצעות יציקת שעווה מותכת לתוך התבנית או על ידי הזרקת השעווה בלחץ לתבנית הנ"ל. כאשר השעווה מתקררת, מפרידים את חלקי התבנית ושולפים החוצה את דגם השעווה.

• חיבור מוטות שעווה – מחברים מוטות שעווה דקים (אנגוסים, ענפים) לדגם השעווה בצד אחד במיקום הנכון לאותו תכשיט ספציפי (המיקום משתנה מתכשיט לתכשיט) ולמוט רחב מרכזי (גזע) עשוי שעווה גם כן. התוצר הוא עץ שעווה (השם נובע מהמראה של המוט הרחב כאשר יוצאים ממנו המוטות הקטנים עם התכשיטים בקצוות, מה שנראה כמו גזע עם ענפים) לבסיס עץ השעווה מחברים גומי בצורת חרוט ליצירת בסיס מתרחב. המבנה, שעובר מבסיס חרוט רחב לצר (הגזע) ומשם למבנים צרים הרבה יותר (הענפים, אנגוסים) ואז לתכשיטים עצמם, הכרחי לזרימת המתכת בצורה נכונה ויעילה בשלב היציקה בכדי לקבל תכשיטים יצוקים ברמה גבוהה. 

• בניית תבנית גבס סביב עץ השעווה – מניחים את עץ השעווה במרכז גליל מתכת הפתוח משני צדדיו. בודקים שיש מרווח מספיק בטוח בין קצוות תכשיטי השעווה לדפנות הגליל ובנוסף שהגליל גבוה מהעץ. יוצקים פנימה תערובת גבס במצב נוזלי ונותנים לזה להתקשות. שולפים את החרוט עשוי גומי מתוך העץ, מה שנותן פתוח חשוף לשעווה.

• חימום והמסת השעווה – חימום השעווה והמסתה נעשים באיטיות בתוך תנור ייעודי ובתהליך מבוקר במשך כמה שעות. שלב זה מיועד להעלים את השעווה מהתבנית,  להוציא מהתבנית לחות ולשמור על טמפרטורה גבוהה בכדי שהמגע עם המתכת הנוזלית הרותחת לא יגרום לשוק טרמי וסדקים במהלך שלב היציקה.

• יציקת המתכת – במהלך היציקה שופכים מתכת נוזלית שהותכה לתוך פתח התבנית. לאחר מכן מקררים אותה בצורה הדרגתית.

• שבירת התבנית – שבירת התבנית מתבצעת באמצעות מיכון ייעודי או באופן ידני. השיטה הידנית כוללת שימוש בפטיש והשיטה המכנית כוללת ניקוי התזת מים בלחץ גבוה. כמו כן בשלב זה חותכים ומפרידים את התכשיטים מהענפים ובכך משאר העץ. שוטפים את התכשיטים היטב משאריות הגבס.

• גימור התכשיט -  את הגימור מבצעים בשלבים בעבודת יד (נייר לטש/זכוכית) ועם כלים ייעודיים (על ידי מכונת ליטוש ו/או מנוע ידני עם ראשים מתחלפים)  או עם מכונות מתאימות (טרומל עם חלקים מתאימים לרמות גימור שונות).

• בקרת איכות – שלב הגימור הסופי בו מבצעים בקרת איכות כדי לוודא שאין חורים, או חלקים חסרים, ושהמוצר הסופי אכן נמצא בסטנדרט האיכות המבוקש. במידה ויש חורים או בועות אוויר, מתקנים אותם או מכינים חדש.
מאחר ויציקת תכשיטי זהב מקיפה מגוון רחב של דרגות קראט וגוונים, שילובי הסגסוגת יכתיבו את מחזורי הטמפרטורות וישפיעו על תהליכי היציקה השונים. כמו כן תהליכי יציקה משתנים גם בין סוגי המתכות עצמן. כך למשל יציקת זהב ויציקת פלטינה יהיו שונות לחלוטין, שכן פלטינה נמסה רק בטמפרטורות גבוהות הרבה יותר, מה שדורש כישורים מיוחדים, לצד ציוד ותהליכים מותאמים. לכן יציקת תכשיטים זהו תהליך שדורש ידע ומומחיות והיכרות עם תכונות של מתכות מסוגים שונים.