עיבוד זהב
זהב זו מתכת מאוד רכה וגמישה ניתן לעבד אותה לכדי דפים ממש דקים, ליצור ממנה מגוון צורות ודגמים, אפילו ליצור ממנה חוט תיל ארוך והכל מבלי לשבור אותה. בניגוד למתכות אחרות, זהב אינו מושפע ממים או מחמצן, הוא גם לא מחליד או מעלה קורוזיה גם כן ושיטת עיבודו דורשת השקעה מרובה, תוצאה שלא ספק משתלמת.
תהליך כריית הזהב
הזהב לרוב מגיע מעומק האדמה, שם הוא ומתכות אחרות מרוכזים בחריצים של סלעים. כדי לחצוב את הזהב יש לקדוח או לפוצץ את הסלעים ועבודה זו נקראת כרייה. העוסקים במקצוע חופרים מנהרות ארוכות בעומק האדמה וכדי לפוצץ את הסלעים הם מבצעים חורים בסלעים על ידי מקדח אוויר ארוך בדפוס מסוים אשר נקבע על ידי המהנדסים של המכרה. המהנדסים יודעים בדיוק היכן נמצאים המרבצים של הזהב בזכות גיאולוגים שעובדים עם החברה ולמדו את השטח. החורים שנקדחים בין הסלעים הנם בעומק של 15 מ"מ ואליהן מכניסים אצבעות דינמיט.
מהמכרה למפעל
בצורתו הטבעית זהב אינו טהור. לרוב הוא מעורבב עם כסף, אבץ או מתכות אחרות. כתוצאה מכך לאחר כרייתו, על הזהב לעבור תהליך של עיבוד אשר במהלכו הזהב הטהור "יחולץ" מהסגסוגת בה נמצא. מדובר בעבודה רבה אשר במהלכה יופקו רק גרמים קטנים של זהב. התהליך כולל שלבים רבים, לרבות שלבי סינון עם מכונות מיוחדות, אשר מעבדות את הגושים הגדולים של הסלעים לכדי גושים קטנים יותר. כדי לנפות את שאר החומרים ולקבל זהב טהור, במפעל מערבבים את חלקי הסלעים עם מים וכימיקלים כמו אבץ, סיליקה וסודיום נתרני. התערובת מרוכזת בתוך מאגרים גדולים שם המים והזהב צפים למעלה וממשיכים הלאה והחול שוקע לקרקעית.
התוצאה: זהב טהור
לאחר שמפרידים בין הזהב והמתכות מעבירים את הזהב לתבניות. את תבניות הזהב מקררים בתוך מיכל עם מים ולאחר שמתקשה מוציאים אותו מהתבנית ומנקים אותו במידת הצורך. בשלב הזה הזהב נשקל ונמדד כדי לקבוע את אחוז הזהב הטהור, כאשר הסטנדרט הבינלאומי הוא שבכל אונקיה אחוז הזהב הטהור צריך לעמוד על 99.9%.